האם הוירוס יגביר את הריכוזיות במשק?

מוקד העניין בפיד כלכלה בימים אלו הוא באסטרטגיות ההתמודדות עם הוירוס, וזה הגיוני. עד שלא נשתלט עליו, יהיה קשה להניע את הכלכלה קדימה ולחזור לשיגרה. בתוך כך, לא מזיק לחשוב גם על ההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח על הצרכנים, החברות ומבנה השוק. הכלכלן מת'יו כאהן חלק איתנו אתמול בלילה את התחזית הבאה: המשבר משחק לידיהן של החברות הגדולות. מי שגדול, יגדל יותר. ענפים ריכוזיים יהפכו ריכוזיים יותר. על מה מתבססת קביעתו?

הטיעון של כאהן פשוט: חברות גדולות פשוט ערוכות טוב יותר להתמודד עם זעזועים גדולים בשל… יתרונות לגודל. צריך להתבסס יותר על משלוחים ופחות על מכירה בחנות פיזית? לחברה גדולה יותר קל להרחיב את מערך המשלוחים שלה שכן העלות הקבועה הכרוכה בכך (מרכזים לוגיסטיים, צי רכב וכו') נפרסת על פני מספר יחידות גדול יותר, מה שמקטין את העלות הממוצעת ומאפשר להחזיר את ההשקעה. צריך להקים מערך לבדיקה ומעקב אחרי עובדים ולקוחות שביקרו בחנות ברוח "התו הסגול"? שוב נדרשת השקעה חד-פעמית בצד הלוגיסטי, ושוב ניתן לעשות זאת ביעילות רבה יותר ככל שנפח הפעילות של החברה גדול יותר.

כאהן לא עוצר שם (מחווה היסטורית ל"רחוב סומסום"? לא נכחיש). לחברות גדולות יהיה קל יותר "להחזיר הביתה" פעולות שלרוב יוצאות למיקור חוץ: להפעיל מערך הסעות לעובדים, במקום לחשוף אותם להדבקה אפשרית בתחבורה הציבורית, או להפעיל קפיטריה במקום העבודה, במקום לשלוח את העובדים להביא סנדוויץ' עם פעמיים קורונה מהקיוסק הסמוך. פעולות כאלו יכולות לצמצם את סיכון החשיפה לנגיף ולהקל על פעילות רציפה ותקינה. זו נקודה מעניינת מאוד גם מעבר לעניין הריכוזיות: משבר הקורונה עשוי להשפיע מאוד על "גבולות הפירמה", קרי, על מרחב הפעולות שהיא בוחרת לבצע בעצמה, או להוציא לספקים חיצוניים. זה בתורו ישפיע מאוד על הביקוש לשירותים שונים, וזה כבר נושא לפוסט אחר.

האפקטים האלה, על פי כאהן, יקבלו חיזוק מכיוון נוסף. אם לחברות גדולות יש תמריצים גדולים יותר להגן על עובדיהן, הרי שגם העובדים יבינו זאת ונאמנותם למעסיקים "גדולים" תגבר. לכן לחברות גדולות יהיה קל יותר לשמר את כח האדם שלהן בתקופת משבר. מאותה סיבה יהיה קל יותר לחברות גדולות לבצע הפחתות שכר או להעביר עובדים למשרה חלקית, והגמישות התפעולית הזו אף היא תסייע להן לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר.

אני מסכים עם כל הנקודות האלו, אבל ניתן להוסיף להן זוית נוספת, קצת יותר מורכבת. משבר הקורונה צפוי להשפיע בצורה ניכרת, ולאורך זמן, על גודל השוק, קרי על היקף הביקוש למוצרים ושירותים בענפים שונים. שינויים בטעמי הצרכנים יביאו להתכווצות בביקוש בתחומים מסויימים, ולהתרחבותו בתחומים אחרים. דוגמאות פשוטות: ירידה בביקוש לשירותיהן של מסעדות, ועליה בביקוש למוצרים המסייעים להכנת אוכל בבית. ירידה בביקוש למופעי מוזיקה חיה, במיוחד בקרב קהל מבוגר, ועליה בביקוש לציוד תקשורת מתקדם.

כיצד משפיעים שינויים בגודל השוק על הריכוזיות? כאן בא לעזרנו ספרו של הכלכלן ג'ון סאטון מאוקספורד. סאטון מבדיל בין שני סוגי ענפים: כאלו בהם העלויות השקועות הן "אנדוגניות" (כלומר, נקבעות על ידי הפירמה עם גמישות מסויימת: למשל, הוצאות מו"פ או פרסום) וכאלו בהם העלויות הן "אקסוגניות" (קרי, מוכתבות באופן חיצוני על ידי טכנולוגיית היצור – למשל, ביצור שבבים נדרשת השקעה ראשונית כבדה בהקמת פס היצור, טרם שנמכרה יחידה בודדת).

במקרה ה"אקסוגני", עליה בגודל השוק דרך צמיחת הביקוש תביא למבנה שוק יותר מבוזר: בהנתן מבנה העלויות המוכתב חיצונית, יותר חברות תוכלנה להחזיר את ההשקעה הכרוכה בכניסה לענף. במקרה ה"אנדוגני", יקרה ההיפך: הענף יהפוך להיות ריכוזי יותר. מדוע? כי שתיים-שלוש חברות ישקיעו השקעות עתק במו"פ ופרסום, מה שיגביה את חסמי הכניסה ולא יותיר דריסת רגל לאף אחד אחר.

לפיכך ניתוח של השפעת המשבר על הריכוזיות בענפים השונים הינו מטריציוני, וניתן לתאר אותו כאן באמצעות הטבלה היפהפיה הבאה:

כך, ניתוח תאורטי פשוט יכול לתת לנו הכוונה מסויימת באפלה: באלו ענפים צפויות הזדמנויות כניסה ליזמים חדשים, ובאלו ענפים נראה השתלטות ביתר שאת של "הגדולים". ברשומות עתידיות ננסה לצלול לתוך דוגמאות ספציפיות ביתר פירוט. מה שברור הוא ששינויים גדולים נמצאים בפתח, ושהשפעתם תהיה מורכבת ומשתנה מענף לענף.

עד הרשימה הבאה, בואו לעקוב גם בטוויטר, שם אני משתדל לחלוק עדכונים קצרים ושוטפים יותר. ניתן גם להירשם לקבלת רשומות חדשות היישר לתבת המייל בדף הבית.

6 מחשבות על “האם הוירוס יגביר את הריכוזיות במשק?

  1. שקד

    האם נפח שוק גדול/קטן יותר על מספר זהה של חברות משמעותו עלייה/ירידה בריכוזיות? אחרת אני לא מבין מדוע בהכרח יווצר שינוי ברמת הריכוזיות.

    Liked by 1 person

    1. mktscompetition מאת

      אתה צודק: אם מספר הצרכנים יגדל אבל הם ימשיכו להתפצל באופן שווה בין שלוש חברות, נניח, אז הריכוזיות לא תשתנה (מדד מקובל: HHI שסוכם נתחי שוק בריבוע, אם נתחי השוק ישארו שליש-שליש-שליש, המדד אינו משתנה). אבל כאן אנחנו מנסים לחזות גם שינויים במספרן ובהתנהגותן של החברות. לדוגמה: מספר גבוה יותר של צרכנים פר פירמה מאפשר ליותר פירמות לכסות את העלויות הקבועות ולהכנס לשוק, ואז במקום שלוש פירמות תהיינה לנו, נניח חמש – ואז הריכוזיות ירדה.

      אהבתי

      1. שקד

        אבל במקרה של עלויות שקועות אנדוגניות, בהינתן שכבר יש למשל שלוש פירמות מבוססות בשוק, כיצד גידול בביקוש יאפשר לדחוק את הפירמות הקיימות כך שהריכוזיות בשוק תעלה? אני מבין מדוע פירמות חיצוניות לשוק יתקשו להיכנס, אבל לא מדוע ישנו תרחיש סביר לפיו פירמות ייפלטו החוצה. העניין הוא ששוק גדול יותר נותן יותר מרחב תמרון לפירמה לנגוס בנפח שוק גדול יותר, וכך לקבוע עלויות אנדוגניות שקועות גבוהות יותר, שידחקו החוצה פירמות אחרות?

        אהבתי

  2. פינגבק: פרופסור וויליאמסון ורפורמת הסלולר: הריקוד האחרון? | על שווקים ותחרות: הבלוג של ד"ר אלון איזנברג

  3. פינגבק: איך לעזור לכלכלה ולחברה? | על שווקים ותחרות: הבלוג של ד"ר אלון איזנברג

  4. פינגבק: איך לעזור לכלכלה ולחברה: "עכשיו עם הקובץ" | על שווקים ותחרות: הבלוג של ד"ר אלון איזנברג

להגיב על mktscompetition לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.