האם עליה בביקוש יכולה לגרום לירידת מחירים?

דוברים העוסקים בכלכלה אוהבים לעתים לתבל את משנתם באמירות מסוג "כל תלמיד שנה א' בכלכלה יודע ש…". זהו נשק יום הדין. מרגע שהוצג בזירה, כל ניסיון להתווכח עם התזה המוצגת מתוייג כ"בורות", "חוסר הבנה" ועוד מחמאות.

אני מוצא שאין באמירות כאלו כדי לעודד שיח ולמידה…וגרוע יותר, הן עלולות להטעות את השומעים. המסר הגלום בהן הוא כי בנושא הנידון קיימת תורה כלכלית אחת המציעה תשובה יחידה. אך הדיסציפלינה הכלכלית אינה "תורה", כי אם רצף של מודלים הנבדלים בהנחותיהם. תחת הנחות שונות מתקבלות תוצאות שונות, כולל כאלו העלולות לסתור את מה ש"כל תלמיד שנה א' יודע". אולי עדיף דווקא לדבר עם תלמידות ותלמידים בשנה ב', שברשותם הידע והכלים להתמודד עם המורכבות הזו. שמועות עקשניות טוענות שבשנה ג' יודעים אפילו יותר.

המורכבות אינה חולשה של הדיסציפלינה הכלכלית, כי אם להיפך: זהו מקור כוחה. האתגר לפתחנו הוא להבין באילו סיטואציות סביר שמתקיימות הנחות מסוג מסויים, ובאלו סיטואציות מתקיימות הנחות מסוג אחר. לדוגמה: האם הענף שאנו עוסקים בו תחרותי, או שמא מתקיימת בו התנהגות על-תחרותית? האם קיימים יתרונות לגודל? האם קיימים חסמי כניסה משמעותיים? על סמך דיון כזה נוכל לבחור במודל המתאים ביותר לניתוח הסיטואציה שעל הפרק, ולקבל תובנות חדות יותר. לשם כך נדרשת כמובן תרבות דיון פתוחה ומכילה.

להלן דוגמה למורכבות: כל תלמיד א' יודע שכשהביקוש עולה, המחיר עולה. נכון? אז השבוע הצעתי בטוויטר לענות על החידה הבאה: תחת אלו תרחישים יכולה עליה בביקוש להביא דווקא לירידה במחיר? קיבלתי מגוון תשובות נאה, שהרחיב את היריעה גם מעבר לתרחישים שעלו בראשי במקור.

לא מדובר ברשימה סגורה: יש תרחישים נוספים שהשמטתי כדי לקצר, שכלל אינני מכיר, או ששכחתי…אתם מוזמנים להוסיף כאלו בתגובות. כבוד ותודה רבה ל-@assafzim, @DavidPerlmutte7, @AlonJasper ו-@YaakovChenZion שתרמו את תרומתם הנאה, כפי שתוכלו לראות בשרשור המקורי. בכתיבת התוכן המופיע למטה קיבלתי השראה גם מההצעות והדוגמאות שלהם. אך האחריות לכל טעות ברשימה זו היא שלי כמובן.

לפני התרחישים עצמם, הבהרה: עסקינן לא במתאם שלילי בין ביקושים ומחירים שיכול להווצר בשל סיבות סטטיסטיות-אקונומטריות כאלו ואחרות, אלא באפקט סיבתי מלא-מלא: מצב בו עליה בביקוש גורמת לעלייה במחיר. מוכנים? יאללה, מתחילים.

1. שינויים בהרגלי הקרטל (מבנה השוק והעלויות: קבוע)

רבות מהתגובות שקיבלתי עסקו בתרחישים בהם העליה בביקוש גוררת עמה כניסה של חברות נוספות לענף, או שינוי במבנה העלויות של החברה הטיפוסית. נגיע לזה עוד מעט. אך התרחיש הראשון שלנו עוסק במקרה בו נרשם זעזוע חיובי בביקוש שאינו גורר בעקבותיו שינויים כאלו. מדוע שחברות הפועלות בענף יורידו את המחירים אם הביקוש עלה, מבלי שהן חוות תחרות עזה יותר מצד מתחרים חדשים, ומבלי שחל שינוי כלשהו בעלויות היצור שלהן?

תשובה אפשרית מוצעת בעבודתם של רותמברג וסלונר (1986). הם מנתחים סיטואציה נפוצה: ענף אולגופוליסטי בו החברות מתחרות זו עם זו על פני זמן (במרבית הענפים אכן קיים כח שוק, והפירמות פוגשות זו את זו שוב ושוב). במצב זה, יתכן שהפירמות יכולות לשמר שיווי משקל בו המחירים גבוהים מהרמה התחרותית. דוגמה אחת היא קרטל קלאסי בו החברות מתאמות מחירים על מנת למקסם את סך רווחיהן. אך כאן כוונתנו לתופעה כללית יותר: יתכן שהחברות פשוט מצליחות לשמר רמת מחירים גבוהה מזו התחרותית מבלי לתאם זאת ביניהן. במקרה זה אינן עוברות על החוק. יתכן גם שרמה זו גבוהה אך במעט מזו התחרותית.

ה"הבעיה" בשיווי משקל שכזה הינה חוסר יציבות: אם כולם גובים מחיר גבוה, כחברה בודדת יש לי תמיד תמריץ להפתיע את כולם, לחתוך מחירים בחדות, ולגרוף נתח שוק ניכר. כדי שהקרטל יפעל כראוי, התמריץ הזה אמור להיות מקוזז עם הרתעה: במידה ואעשה זאת, אני עלול להצית מלחמת מחירים שתביא לפגיעה ברווחי העתידיים. כל עוד הרווח המיידי משבירת הקרטל אינו גדול דיו כדי לכסות על הפגיעה העתידית הזו, נוכל להשאר חברים טובים ולהמשיך להתקרטל ביחד על חשבון הצרכנים.

והנה מגיעה הפואנטה: בתקופות בהן הביקוש עולה בחדות, הפיתוי לגרוף רווח גדול וחד פעמי עולה אף הוא בחדות. לכן הקרטל עלול להשבר. אז מה עושה קרטל מתוחכם? בתקופות כאלו הוא מתכנס למחיר נמוך יותר מזה ששורר בשיגרה (אך עדיין גבוה מהמחיר התחרותי). אם כולנו מורידים מחירים, הפיתוי של כל חברה בודדת לחתוך אותם ולשבור את הקרטל הולך וקטן. כך ניתן לשמר את הקרטל גם בתקופות "מאתגרות" כאלו., והנה קיבלנו מנגנון הגורם לירידת מחירים – יזומה על ידי הקרטל – בתגובה לעליה בביקוש.

לסיכום: קיבלנו כאן מנגנון העשוי להסביר מדוע המחירים יכולים לרדת דווקא בתקופות של ביקוש גבוה. זאת, מבלי שנכנסו חברות נוספות לענף, ומבלי שחל שינוי כלשהו במבנה העלויות שלהן. מומלץ לקרוא את המאמר המקורי: הוא מבהיר את גבולות הכח של התאוריה הזו, מראה כמה מקרים אמפיריים שמצטיירים כעקביים איתה, ומצביע גם על מנגנונים שיכולים לפעול בדיוק בכיוון ההפוך.

2. כניסה לענף הגוררת שינוי במבנה העלויות

פעילות בענף כרוכה בעלויות קבועות, וברור כי חברות לא תפעלנה בו אלא אם כן הן יכולות, לכל הפחות, לכסות אותן. גידול בביקוש יכול להגדיל את נפח הפעילות של החברות בענף וכתוצאה מכך, הענף עשוי לתמוך במספר רב יותר של מתחרים. אינטואיטיבית, התחרות עשויה לגרום למחיר לרדת, אך ברקע יש לזכור שהביקוש עלה, מה שיכול לדחוף לכיוון ההפוך. אז איך נדע מה קורה? נצטרך למדל באופן מדוקדק יותר את הביקוש ואת מבנה העלויות ולהגיע, כנראה, למסקנות שונות עבור ענפים שונים וסיטואציות שונות.

ניתן לתאר תרחיש אחד המביא באופן ברור לירידת מחירים, המוכר לתלמידי תורת המחירים לדורותיהם. נתאר ענף בו מתקיימת תחרות עזה (בקירוב: תחרות משוכללת) בין מספר רב של שחקנים. הכניסה לענף חופשית: כל מי שישא בעלויות הקבועות יכול להכנס ולפעול בו. לכן בענף לא יכולה להתקיים רווחיות "חריגה" ביחס למה שניתן להרוויח בענפים אחרים, והמחיר מוכתב כך שרווחיות כזו לא תוכל להתקיים.

גידול בביקוש גורם לעליית מחיר בטווח הקצר, אך גם יוצר רווחיות חריגה בענף הנתון. הדבר מושך לענף כניסה של יזמים חדשים, מה שמביא להגדלה של ההיצע ולירידה הדרגתית של המחיר חזרה לרמתו המקורית – אז הרווחיות החריגה תתפוגג ולא יהיה תמריץ לכניסה נוספת.

והנה מגיעה הפואנטה: תהליך הכניסה לענף עשוי להשפיע לטובה על מבנה העלויות של הפירמות, ככל שקיימות השפעות חיצוניות חיוביות. למשל: הרחבת הפעילות בענף עשויה להביא לשיפור בתשתיות התומכות בפעילותו. מהן התשתיות הללו? קיומם של רשתות ספקים המסוגלים לספק את חומרי הגלם הדרושים, קיומו של מאגר עובדים מיומן וכו'. כך למשל, כניסת פירמות נוספות לענף עשויה לעודד ספקים להתמחות בעבודה מול הענף הזה, לשכלל את השיטות שלהם ולהביא לירידה במחירי חומרי הגלם. היא יכולה גם לעודד עובדים רבים יותר לקבל הכשרה מקצועית מתאימה כדי להשתלב בענף, מה שיצור כח עבודה מיומן וזמין יותר.

במצב זה, החברות בענף הופכות יעילות יותר ונדרשת ירידה של המחיר על מנת להחזיר את הענף מ"רווחיות חריגה" ל"רווחיות נורמלית" שניתן להשיג גם בענפים אחרים. לכן, ככל שקיימות ההשפעות החיצוניות החיוביות הללו, המחיר בסופו של תהליך יהיה נמוך יותר מזה ששרר לפני העליה בביקוש.

זהו אינו, כמובן, התרחיש היחיד. יתכנו למשל גם השפעות חיצוניות שליליות: תחרות עזה על משאבים נדירים עלולה דווקא להגדיל את העלויות בפניהן ניצבות החברות. במצב זה נדרשת עליה של המחיר ביחס למצב המוצא על מנת להגיע לנקודת האיזון בה ה"רווחיות העודפת" מתאדה.

במילים אחרות: הכל תלוי במאפייני השוק הספציפי. ככל שאנו מאמינים שענף מסויים נהנה מחסמי כניסה נמוכים, בידול נמוך ומספר רב של שחקנים, התחזית שלנו לגבי כיוון ההשפעה של גידול בביקוש על המחיר תלויה בדעתנו לגבי ההשפעות החיצוניות שתארנו כאן: אם החיוביות תגברנה, נראה ירידה במחיר, ואם השליליות, נצפה לעליה. מסובך? לא נכחיש זאת.

3. יתרונות לגודל

כמה עולה לשלח מטען מישראל לקוטב הצפוני? כרגע, הרבה מאוד. אך מה יקרה אם יווצר ביקוש גבוה מאוד בקוטב הצפוני לסחורות מישראל? כנראה שמחיר השילוח ירד, כי יהיה "משתלם" יותר לחברות השילוח להוציא טיסות יעודיות בנתיב זה. עקרון זה תקף גם לגבי דוגמאות אחרות בהן נדרשת עלות כניסה משמעותית על מנת לפתח את המוצר או להציע אותו, אך מרגע שהשקעה זו בוצעה, העלות השולית נמוכה. אינטואיציה זו עומדת בבסיסן של כמה מהדוגמאות שעלו בדיון בטוויטר.

אך יתרונות לגודל יכולים גם לפעול בחזית נוספת – להגביר את הריכוזיות בענף. יתכן שעליה בביקוש מאפשרת לפעול בהיקפים גדולים הגורמים לירידה חדה בעלות היצור ליחידה, למשל בשל למידה (learning by doing) של היצרן או התייעלות אחרת. עד לנקודה מסויימת, ההתייעלות הזו יכולה להתגלגל לכיסי הצרכנים. אך היא גם יוצרת חברות גדולות יותר, ולכן גם כח שוק שעלול לפעול בכיוון ההפוך.

חברות הטכנולוגיה הגדולות מציעות לנו לעתים מוצרים בעלות של אפס, במיוחד כאלו שאינם כרוכים ביצור פיזי ושהעלות השולית שלהם היא אפס או נמוכה מאוד, מרגע שהוקם המערך הטכנולוגי התומך בהן. לחברות אלו כח שוק ניכר, אז מדוע אינן מנצלות אותו כדי לגבות מחירים גבוהים יותר? ניתן להסביר זאת ביכולתן להפעיל את כח השוק במקום אחר. לגוגל או פייסבוק, למשל, כח שוק ניכר בתחום הפרסום המקוון, והן גורפות רווחי עתק מפרסום בעוד שהמחיר של המוצר שהן מציעות לצרכן הקצה (חיפוש, תיבת דוא"ל, רשת חברתית) נותר אפס.

תם הטקס. תודה לכל המגיבים ואשמח לתגובות ורעיונות נוספים. אציין גם כי עלו תשובות יפות נוספות. למשל, כאלו המתמקדות לא רק ברמתו של הביקוש אלא גם באופיו. יתכן למשל כי עקומת הביקוש עולה אך גם נעשית גמישה יותר, ובתנאים מסויימים הדבר יכול להביא להשפעות מורכבות על המחירים. החוט המקשר את הדיון כולו הוא שהכל טמון בפרטים ובהבנת השוק הנידון.

עד הרשימה הבאה, בואו לעקוב גם בטוויטר, שם אני משתדל לחלוק עדכונים "קצרים ושוטפים" יותר.

כל הזכויות שמורות לאלון איזנברג, 2020.

4 מחשבות על “האם עליה בביקוש יכולה לגרום לירידת מחירים?

  1. orikatz

    אהבתי את הפוסט, אבל אני אעתיק לכאן תגובה שכתבתי בפייסבוק:

    הפוסט הזה הוא גם דוגמה לתמריצים של חוקרים בכלכלה. ברוב המקרים עלייה בביקוש תגרום לעליית מחירים, ולכן זה מה שנכון לומר בדרך כלל, אבל כדי לפרסם מאמרים בז'ורנלים מובילים חוקרים בכלכלה צריכים למצוא את אותם המקרים הנדירים והמעניינים שבהם זה לא קורה. הם מתמחים בלחשוב על מנגנונים נדירים ומסובכים שמובילים לתוצאה מפתיעה, כי רק ככה אפשר לכתוב מחקרים.

    לפי הניסיון שלי, התוצאה של התמריצים האלו היא שלפעמים לכלכלנים מסויימים באקדמיה יש תפיסה עקומה של המציאות: הם עסקו כל כך הרבה בלחשוב על אותם מקרי קצה, שהם חושבים שהם הרבה יותר נפוצים ממה שהם בפועל. אני רואה את זה בעיקר בהקשר של כשלי שוק – כלכלנים מסויימים מהאקדמיה נוטים לראות אותם בכל מקום ולחשוב כל הזמן על כל מני השפעות חיצוניות מורכבות, בעוד שכלכלנים שעובדים במקומות כמו משרד האוצר נוטים יותר להבין שבמציאות, בד"כ הטיעונים על השפעות חיצוניות הם ניסיון של קבוצות אינטרס להשיג לעצמן הטבות. כמובן, זה לא תקף לכל הכלכלנים באקדמיה, אלא רק לחלקם.

    אהבתי

  2. mktscompetition מאת

    תודה על התגובה. התזה שבנית כאן אינה מתאימה למקרה הנדון. התופעה על פיה המחירים יורדים דווקא בתקופות של שיאים בביקוש אינה אזוטריה: זוהי תופעה אמפירית מתועדת היטב (שבלייה, קשייפ ורוסי AER 2003). המאמר שנידון ברשימה לעיל (רותמברג וסלונר) מציע הסבר אפשרי אחד לכך, ומומלץ לקרוא את שני המאמרים, כולל תוכנם האמפירי, לפני שמגבשים דעה. אכן, מטרתו של הבלוג היא להנגיש את המחקר הרלבנטי בתחום הארגון התעשייתי ולהתמקד בנקודת המבט המחקרית והסקרנית, ופחות בתבניות חשיבה אידיאולוגיות (שגם להן יש תפקיד משלהן כמובן – על בימות אחרות).

    אהבתי

  3. נדב

    אז איך הגעתי לפוסט הזה בכלל?
    עלתה בי המחשבה שמחירי המסיכות הכירורגיות בטח ירדו משמעותית כמה חודשים לאחר פרוץ המשבר והפכו זולות יותר מאשר לפני כן. אני לא יודע כמה בדיוק הן עלו קודם, אבל אני מניח שבשום מקום מקום בארץ לא מכרו 50 מסיכות ב-10 ש"ח – דיל שאפשר למצוא היום בכל סופר.

    תהיתי כמה נפוצים מקרים שבהם עלייה בביקוש גורמת לירידה במחיר, חיפוש קטן בגוגל והופ אני פה. אני מניח שהמקרה הזה הוא דוגמה רלוונטית במיוחד לאופציה מספר 2 – כניסה לענף הגוררת שינוי במבנה העלויות. תודה על הפוסט! 🙂

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.