מהו כח מונופוליסטי? אם היה לנו שקל על כל פעם בה שמענו את המושג "מונופול", בעיית יוקר המחיה הפרטית שלנו היתה הופכת חמורה פחות. אך לרוב איננו מתעכבים על משמעות המושג. מהם מונופולים, כיצד הם נולדים, וכיצד הם מנצלים את כוחם?… (12.7.2019)

האמנם (וכיצד) השתלטו המונופולים על העולם? מלחמות באקדמיה עלולות להיות עקובות מדם, אלא שבדרך כלל הן עוסקות בנושאים אזוטריים שאינן מעניינות שום אדם סביר. לא כך הדבר בזירה הגועשת שהתפתחה סביב השאלה: האם פחתה באופן משמעותי רמת התחרות בכלכלה העולמית? ואם כן, מי אשם בכך? ומהן ההשלכות?…(13.10.2019)

המטוטלת של בורק: בין אכיפה אגרסיבית לספקנות מחקרית ברשימה קודמת הצפנו כאן את הויכוח הנפיץ בשאלת הריכוזיות: האם כלכלת ארה"ב ריכוזית מדי? האם כח רב מדי מצוי בידיהם של מעטים מדי? ואם כן, מי אשם בכך? כאן בישראל הקטנה עלה הנושא על סדר היום בעקבות המחאה החברתית. היא פרנסה לא מעט ויכוחים בין כתבים, פרשנויות ונאומים של היפסטרים בפאב. בארה"ב, הפך הנושא למרכזי במערכת הבחירות של 2020:  מועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית מתחרים זה בזה בתקיפות בה הם דורשים להצר את צעדיהם של המונופולים הגדולים…(13.10.2019)

לפני שהמציאו (מחדש) את המכולת: הצד המתעתע של בריתות רוכשים השבוע ניקח כאן אתנחתא קלה מסדרת הפוסטים על עליית המונופולים בכלכלת ארה"ב לטובת נושא אחר. הטריגר: כתבה שהופיעה לפני כמה ימים ב"כלכליסט" אודות מיזם השואף לאגד את חנויות המכולת הקטנות בארצנו על מנת להקנות להן כח מיקוח רב יותר מול הספקים הגדולים בענף המזון… (1.11.2019)

איזמל בבקשה: ניתוח אמפירי של מיזוגים (1) עסקנו כאן לאחרונה בויכוח הגדול הניטש בנושא עליית הריכוזיות בכלכלת ארה"ב: האם היא נובעת מאכיפה נרפית של חוקי ההגבלים, או שמא דווקא משינוי טכנולוגי המבטא יתרונות לגודל שרק חברות גדולות יכולות לנצל? בהמשך ראינו כי אכיפת חוקי ההגבלים בארה"ב נתונה לתנועות מטוטלת, מנוקשות ניכרת בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, ועד לסטנדרט הוכחה גבוה בהרבה הנדרש מהרשויות בימינו. מאחר והבלוג עוסק בזוית המחקרית של הנושאים הנידונים, הגיעה השעה לשאול: מהי תרומתו של המחקר הכלכלי להבנתנו את הסוגיות הללו, כמו גם לעיצוב המדיניות עצמה בנושא? (29.12.2019)

כלכלה מעולם אחר: מה למדנו בסן דייגו? סן דייגו, ינואר 2020. בפינה הדרום-מערבית של ארה"ב, על הים, מסתיים עוד יום של מושבים אינטנסיביים בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לכלכלה. בין המלונות והגלים רוחש לו ערב-רב של דמויות שמישהו כמו המינגווי כבר היה יודע מה לעשות איתן. דוקטורנטים עוטי חליפות, שבאו לכאן להתראיין למשרות הנחשקות באוניברסיטאות המחקר, משוטטים להם בין חסרי בית מוזנחים. אלו גם אלו מוקפים במאסה גדולה של כלכלנים שבאו לכאן לעבוד: כלומר, להציג מחקר, להתדיין, להתעדכן ולסיים את היום במרטיני עם החבר'ה… (19.1.2020)

איזמל בבקשה: ניתוח אמפירי של מיזוגים (2) בימים אלו של משבר עולמי ומגפה משתוללת, אתם ודאי שואלים את עצמכם: מהי הדרך הטובה ביותר לנתח את השפעתם של מיזוגים בין חברות על התחרות והמחירים בענף נתון? אנחנו כאן בשבילכם. בחלק הראשון תארנו שיטות המאפשרות לחזות את השפעתו של מיזוג טרם התרחשותו. שיטות אלו התבססו על מידול מדוקדק ואמידה אמפירית של מבנה הביקוש והעלויות בענף. ברשימה זו נשלים את התמונה: כיצד ניתן לנתח את השפעתם של מיזוגים שכבר התרחשו?…(11.3.2020)

האם עליה בביקוש יכולה לגרום לירידת מחירים? דוברים העוסקים בכלכלה אוהבים לעתים לתבל את משנתם באמירות מסוג "כל תלמיד שנה א' בכלכלה יודע ש…". זהו נשק יום הדין. מרגע שהוצג בזירה, כל ניסיון להתווכח עם התזה המוצגת מתוייג כ"בורות", "חוסר הבנה" ועוד מחמאות… (16.3.2020)

האם הוירוס יגביר את הריכוזיות במשק? מוקד העניין בפיד כלכלה בימים אלו הוא באסטרטגיות ההתמודדות עם הוירוס, וזה הגיוני. עד שלא נשתלט עליו, יהיה קשה להניע את הכלכלה קדימה ולחזור לשיגרה. בתוך כך, לא מזיק לחשוב גם על ההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח על הצרכנים, החברות ומבנה השוק. הכלכלן מת'יו כאהן חלק איתנו אתמול בלילה את התחזית הבאה: המשבר משחק לידיהן של החברות הגדולות. מי שגדול, יגדל יותר. ענפים ריכוזיים יהפכו ריכוזיים יותר. על מה מתבססת קביעתו?… (19.4.2020)

פרופסור וויליאמסון ורפורמת הסלולר: הריקוד האחרון? קצת לפני שהוירוס שינה את העולם, היה לנו קצת יותר קשב לענייני תחרות. מיזוג דוגמת זה שאושר בשבוע שעבר על ידי רשות התחרות בין סלקום לבין גולן טלקום, סביר להניח, היה זוכה לתשומת לב מרובה יותר. אבל הימים אינם כתיקונם, ובמהדורות החדשות של שמונה בערב…(16.6.2020)

איך לעזור לכלכלה ולחברה? התכנית הכלכלית שהוצגה אתמול מנסה להזריק קורטוב של ודאות לתוך מצב קשה. הדילמה הבסיסית: כיצד לסייע מבלי לפגוע בתמריצים. האם הארכת דמי האבטלה למשך שנה שלמה תפגע בתמריצים למצוא עבודה חדשה…(10.7.2020)

איך לעזור לכלכלה ולחברה: "עכשיו עם הקובץ" אוקטובר 1973. בישיבת הממשלה אוירה קודרת על רקע התקדמות הצבא המצרי והסורי, השחיקה בכוחו של צה"ל והימ"חים הריקים. רה"מ מאיר מבקשת לאשר רכש מיידי מארה"ב של ציוד, תחמושת מטוסים וטנקים בהיקף מליארדי ל"י… (17.7.2020)

משבר הבדיקות: האם השוק יכול לשחרר את הנצרה? שבר הקורונה הוא הזדמנות כבירה להתנעת חדשנות טכנולוגית: אנו זקוקים נואשות לטכנולוגיה כדי להתגבר על המשבר, החל משיפור מערך הבדיקות ועד לחיסון המיוחל. בהנתן המחיר הכלכלי של הקורונה, הגורעת אחוזי תוצר ניכרים מן הכלכלה הלאומית והעולמית, הנכונות החברתית לשלם תמורת החדשנות אמורה להיות כבירה. (1.8.2020)

מקסום רווחים או מקסם שוא: מה פירמות עושות? האם פירמות עסקיות צריכות למקסם רווחים? תלוי את מי שואלים. על פי תפיסה המזוהה לרוב עם מילטון פרידמן, הפירמה שייכת לבעלי המניות שלה, ומטרתה להשיא את הערך הכלכלי עבורם. ערך זה נגזר מזרם מהוון של רווחי הפירמה, ומכאן שתכליתה היא למקסם את רווחיה, ואין לה מחויבויות נוספות למעט שמירה על החוק. מנגד יש הטוענים כי על הפירמה להכיר בקיומם של בעלי עניין נוספים: לקוחות, ספקים, והקהילה בתוכה היא מתקיימת…(10.9.2020)

זנב לשועלים: מתי כדאי לטפח את החסרון היחסי? כלכלן א' צייץ כי הוא שוקל לטפל בחיווטי החשמל בבית במו ידיו הלא-מקצועיות. כלכלן ב' צייץ בתגובה: "אין דבר עצוב יותר מכלכלן שאינו מבין מהו יתרון יחסי". ככלכלן שהוא גם חובב של מלאכות ביתיות פשוטות (בגבול הטעם הטוב, הבטיחות והסבירות), השיח הזה סקרן אותי מספיק כדי להעלות בעצמי סקר קצר לטוויטר: האם כלכלן ב' צודק? (24.10.2020)

נגעת נסעת: מה גורם לצרכנים להתחיל להשוות מחירים? כולנו יודעים שצרכנות נבונה מתחילה מהשוואת מחירים. מצד שני, אנחנו גם יודעים שחשוב לישון שבע שעות בלילה, ולהקפיד על התעמלות ועל תזונה נכונה. האם הידע מתורגם להקפדה על כללים אלו? לא בדיוק. הרגלים כאלו כרוכים בעלות המתבטאת בזמן, במאמץ, ובויתור על דברים אחרים שאנחנו אוהבים לעשות. לא תמיד אנו מוכנים לשאת בה. (16.11.2020)

הזמנים משתנים, גם אנחנו? בדרך למשק תחרותי ומודרני. השבוע התקיים כנס חטיבת המחקר של בנק ישראל, ובמסגרתו היה לי הכבוד להשתתף בפאנל בהנחיית סמי פרץ מ-TheMarker בנושא: שינויים מבניים ותחרות בכלכלת ישראל. זו היתה הזדמנות טובה לחשוב על הדברים בפרספקטיבה רחבה. (11.12.2020)

האדיקשן לפרדיקשן: אמידת ביקוש ותמחור במבחן התוצאה. קחו ענף. נניח, ענף המשאיות. נניח כי הצרכנים רוכשים את המשאית שמניבה להם את התועלת הרבה ביותר. כמו כן נניח כי בכל רבעון, יצרני המשאיות מכריזים על מחירי המשאיות באופן סימולטני, קרי, בעת ובעונה אחת, על מנת למקסם את הרווח באותו רבעון בלבד. לכאורה חטאנו כאן בכל חטא יוהרה אפשרי. (9.1.2021)

תמחור מבוסס נתונים: הקרטלו-בוט בתאוריה ובשטח. ברשימה קודמת נכנסנו מתחת למכסה המנוע של הכלים האקונומטריים המנתחים ביקוש ותומכים בהחלטות תמחור. אבל מה קורה כאשר אנו מבקשים מהמכונה לא רק לעזור, אלא לקחת את ההגה ולתמחר בעצמה? (30.3.2021)

ריכוזיות בשבע שגיאות. המילה "ריכוזיות" טעונה בהקשרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. מהניתוח השטחי (מאוד!) בגרף שלפנינו ניתן ללמוד כי עסקנו בנושא באינטנסיביות סביב המחאה החברתית ב-2011. כמו כן ניתן ללמוד כי העניין בנושא דעך במידה מסויימת מאז, אף שמגיפת הקורונה שיחקה לידיהן של חברות גדולות ויצרה לא מעט שאלות מעניינות בהקשר זה. (7.5.2021)

טילים ונוצות, גלים וספינות: מה מסביר את קשיחות המחירים כלפי מטה? הרשת גועשת לאחרונה על רקע גל ידיעות על התייקרות צפויה במחיריהם של מוצרים ושירותים רבים, המנומקת על ידי הספקים בגידול ניכר בעלויותיהם. ההתאוששות העולמית ממשבר הקורונה מלווה בגידול בעלויות השילוח הימי, ובביקוש ער לסחורות ותשומות יצור אחרות. את המחיר, מבטיחות הכותרות, נשלם כולנו בקרוב… (2.6.2021)

עשור למחאה, חלק א': מה קרה לצרכנים? תמונות המחאה החברתית של קיץ 2011 צפו ועלו השבוע בתקשורת והזכירו לנו, לפני הכל, את מעופו של הזמן. אם רק אתמול היינו סוגרים כל ערב עם פרק של "עספור", אז להיכן נעלמו עשר שנים? זו בהחלט תעלומה… (8.7.2021)

עשור למחאה, חלק ב': מה קרה לתחרות? בעקבות המחאה, עם דגש על המילה "ניסינו". בחלק השני והאחרון נפנה את הזרקור לתחום ההגבלים והתחרות: איפה היינו לפני עשר שנים, והיכן אנו היום? (31.7.2021)

האם הריבית הנמוכה תומכת בהתנהגות קרטליסטית? החיים בסביבת ריבית נמוכה מספקים לא מעט נושאים מעניינים למחקר כלכלי. מזוית תחרותית, מעניין במיוחד להבין כיצד חברות מתחרות ומשקיעות בעולם בו עלות גיוס ההון נמוכה מאוד במונחים היסטוריים. במסגרת זו, מעניין לשאול האם סביבת ריבית נמוכה מסייעת לקיומם וליציבותם של קרטלים? (21.9.2021)

כשמתחרים מדברים: בין שקיפות לקרטל. כשאנו שומעים "קרטל" עולה לנגד עינינו חיזיון ובו מתכנסים להם גרגמל ודארת' ויידר בחדר אפוף עשן. החברים מציתים עוד סיגר, מלטפים את ראשו של חתחתול, ומסכמים על העלאת מחיר בת עשרה אחוזים ברבעון הקרוב… (26.12.2021)

גאולה בבוסטון. הכנס השנתי ה-20 במספר של ה-Industrial Organization Society התקיים בסוף השבוע החולף בסימן של גאולה. מאות כלכלניות וכלכלנים המתמחים בחקר שווקים ותחרות (או בשמו הרשמי של התחום, "ארגון תעשייתי") יצאו מהזום, ניערו מעליהם שנתיים וחצי של סגרים ומגבלות… (18.5.2022)

מפגשים. הנה אתגר: שלפו באקראי ענף כלכלי כלשהו ממאות הענפים במשק האמריקני, או הישראלי. האם תוכלו לקבוע מהי המידה בה הענף המדובר תחרותי? מהיכן תתחילו? אלו נתונים תאספו, ומה תעשו איתם? (26.9.2022)

האם ניתן למגר את האינפלציה באמצעות הפעלת לחץ על מונופולים? כיצד מתמודדים באירופה עם האינפלציה? בכתבה ב"גלובס" בסוף השבוע האחרון סיפר אסף אוני על פנייתו של נשיא צרפת מקרון לרשתות השיווק הגדולות "לרסן את החמדנות ולהוריד מחירים כשאפשר." בהשראת…(5.3.2023)

האם לחייב מונופולים לחשוף את רווחיהם? אמש פורסם כי משרד הכלכלה שלח לחמש עשרה חברות בשוק המזון דרישה לחשוף נתונים אודות עלויות יצור ורווחיות. על פי הכתבה, דרישת הנתונים ציינה קוי מוצרים ספציפיים בהם החברות האמורות נהנות מנתח שוק נכבד, וכן צויין כי…(22.5.2023)

רומא באוגוסט: בין מודל למציאות. כנס השנתי של ההתאחדות האירופית למחקר בכלכלה תעשייתית נחתם אמש בתום שלושה ימים אינטנסיביים של מושבים והרצאות…. (27.8.2023)

מבוא לכלכלת מלחמה א'. קשה מאוד להתנתק מהמראות והקולות של השביעי באוקטובר וכל מה שבא אחריו. קשה לדבר על עניינים מקצועיים… (2.11.2023)

מבוא לכלכלת מלחמה ב': מסחר בינלאומי. מסחר בינלאומי משפר רווחה. קשה לכתוב מודל כלכלי שלא מוביל לתוצאה כזו. אבל כפי שמעיר ומאיר צבי שלם ("המדע בסדר ובבלגן", אלכסון), מודל נוטה להאיר פלח מסויים של המציאות, בעודו מחשיך פלחים אחרים ממנה… (15.12.2023)

אודות הבלוג

לכל הרשומות

בתקשורת

צרו קשר

בואו לעקוב בטוויטר